מה יקבלו החניכים בפעולה?
• חומר למחשבה לגבי שיתוף תכנים ברשת.
• קווים אדומים וכללים לשיתוף תכנים ברשת ודיווח עליהם.
• הבנת ההשלכות הפוטנציאליות של שיתוף תכנים ברשת.
מסרים מרכזיים
בעולם המידע של היום אנחנו נחשפים, מקבלים ומשתפים דברים רבים. לפני שאנחנו
לוחצים על כפתור השיתוף עלינו לחשוב מה עלולות להיות ההשלכות של שיתוף זה והאם
אני רוצה לקחת בהן חלק.
מהלך הפעולה
בתחילת הפעולה נכתוב את השמות של מי שהגיע על פתקים ונקפל. נבקש מכל אחד
מחברי הקבוצה לשלוף פתק עם שם, לא לגלות לאחרים מה השם ולשמור את הפתק.
נסביר שהמטרה של כל אחד מחברי הקבוצה היא "לרצוח" כמה שיותר חברי קבוצה
ולאסוף כמה שיותר פתקים. כיצד עושים זאת?
אתה יכול לרצוח רק את מי שכתוב לך בפתק. כדי לרצוח עליך לגשת אליו וללחוש לו
באוזן "נרצחת" בלי שאף אחד ישים לב.
במידה ומישהו שם לב עליו להגיד זאת ואז אף אחד לא נרצח וממשיכים, כך שזה יקשה
על ה"רוצח" להתקדם במשחק.
במידה ולחשו לך באוזן "נרצחת" בלי שאף אחד שם לב עליך לתת את הפתק עם השם של
האדם אותו היית אמור "לרצוח" ל"רוצח" שלך ואתה מפסיק לשחק במשחק. מי ש"רצח"
אותך ממשיך לשחק עם הפתק שנתת לו. במידה ועד ש"נרצחת" אספת מספר פתקים
עליך לתת את כולם ל"רוצח" שלך ולהגיד לו מי האחרון שקיבלת כדי שיידע את מי הוא
אמור "לרצוח".
במקביל, על מנת לתת למשחק לקרות ולהצליח, נשחק מספר משחקי הדורשים תנועה
ותזוזה כמו הקדרים באים, בולדוג בריטי, חיי שרה, תוספת וכו', על פי מה שהקבוצה
מכירה ואוהבת.
חשוב לתת זמן למשחקים על מנת שתהיה התרוצצות וזה יאפשר לעשות "מהלכים" במשחק הרוצח. המשחק עצמו אמור להוביל לפואנטה על שיתוף כך שחשוב שהמשחק יצליח. לאחר 3-2 משחקים נאסוף את הקבוצה ונראה מי הצליח לאסוף כמה שיותר פתקים. נשאל האם יש מישהו שהצליח לאסוף מספר פתקים עד ש"נרצח" בעצמו.
• איך היה משחק הרוצח? איך הייתה התחושה לא לדעת מי ואיפה יכולים להפתיע אותך?
• האם שיערתם שהפתק עם השם שלכם יגיע כל כך רחוק ויעבור כל כך הרבה אנשים?
• האם במקום השם שלכם הייתם מוכנים שעל הפתק יהיה כתוב סוד שלכם?
• אילו דברים כן הייתם מסכימים שיהיו כתובים על הפתק?
חשוב להדגיש את ההקבלה לשליטה שלי במי, כמה ומתי נחשפים למה שכתבתי באופן פרטי לאדם אחד.
נחלק לכל חניך 3 פתקים בשלושה צבעים: ירוק: משתף, אדום: לא משתף, צהוב: לא
בטוח/ה. נקריא סיטואציות ונבקש מהחניכים להרים פתק על פי מה שהם היו עושים:
משתפים, לא משתפים או לא בטוחים.
לאחר שירימו את הפתקים נשאל אותם למה כן, למה לא ולמה הם לא בטוחים.
יש לעבור מראש על הסיטואציות ולהבין מהו קו אדום ומה תלוי סיטואציה ולהתכונן לטיעונים שיעלו מהחניכים. חשוב קצת לזעזע אותם, במיוחד בסיטואציות ה"אפורות" כדי שיחשבו על התמונה הרחבה ויבינו שיש סיטואציות מורכבות. בדברים שהם קו אדום כמו תמונות ערום, אלימות או קריאת מצוקה חשוב מאוד להבהיר שזה דברים שלא משתפים וגם חשוב לדווח עליהם לאדם מבוגר. לחלופין חשוב להדגיש שיש דברים שדווקא חיובי לשתף כי דווקא השיתוף, אם הוא נעשה בהסכמה כמובן, יכול לקדם מטרות וחלומות שלנו. סיטואציות: • חלום שאני רוצה להגשים • סרטון של הופעה שלנו מיום הפעילות • תמונה שצילמנו באחת ממשימות תהליך הנעורים • תמונה של דוגמנית בבגד ים • תמונה של מישהי מהכיתה בבגד ים • תמונת עירום של מישהו • מישהו עושה חיקוי של המורה • מישהו עושה חיקוי של אחד מחבריו לשכבה • צילום של בית של אחד מחברי לקבוצה • חבורה של ילדים מרביצים לילד אחר תנועת הנוער המכבי הצעיר • בדיחה על בלונדיניות • תמונת נוף מטיול בארץ או בחו"ל • מישהו מהשכבה שאני לא אוהב כתב: "אני רוצה להתאבד"
• כמה מהדברים שאתם מקבלים אתם משתפים?
• מדוע אתם משתפים?
• מה החשיבות בשיתוף?
• מה לא הייתם משתפים לעולם? מהי החשיבות בלא לשתף?
אנו נמצאים הרבה ברשתות החברתיות וחלק ממה שאנחנו עושים שם זה לשתף תוכן
שאנחנו מייצרים )תמונות, סרטונים, סטטוסים(, שאנחנו נחשפים אליו או שמעבירים לנו.
עלינו לחשוב היטב לפני שאנחנו משתפים. הרשת גדולה ואין לדעת למי זה יגיע. חשוב
מאוד להבדיל בין דברים שנשלחו אליי באופן פרטי ולא אמורים להיות מופצים (למשל
תמונה של בן/בת זוג) לבין דברים ציבוריים אשר השולח/המפרסם רצה שיזכו לשיתוף
ותהודה. אם אני לא בטוח/ה- עדיף שאשאל את המפרסמ/ת. אם הגיע אלי שיתוף שהוא
קו אדום (עירום, אלימות, קריאת מצוקה) עליי לא לשתף ואף לדווח לאדם מבוגר.
דיון