מה יקבלו החניכים בפעולה?
העשרת ידע בנושא חג השבועות ומנהגיו במסגרת התנועה.
מסרים מרכזיים
חגים הם זמן להיות עם המשפחה!
מהלך הפעולה
החניכים וההורים יגיעו ביחד לסניף לארוחת שבועות מסורתית הכוללת בתוכה ארוחת
גבינות, ירקות ומתוקים. יש לשים לב לילדים בעלי רגישויות ואלרגיות ולמצוא להם
תחליפים.
יש להודיע להורים על האירוע מספיק זמן מראש. מומלץ להכין הזמנות יפות. לפני הפעולה הזו יש ליצור קשר עם ההורים ולחלק להם את התפריט שבנית מראש לארוחה ולהתכונן לכך שהם מגיעים. על מנת להפוך את חווית ההורים והילדים לכיפית יותר נחלק את הקבוצה ל-2 .כל קבוצה תכלול גם הורים וגם ילדים. הם יתחרו אחת בשנייה בטריוויה בנושא חג השבועות.
1 .חג שבועות חל ב... )בסוף ספירת העומר(
2 .בין שלושת הרגלים, חג השבועות הוא הרגל ה... )שני(
3 .החג נקרא שבועות על שם- )שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר(
4 .מהם כל שמות החג? )שבועות, חג הקציר, חג מתן תורה, יום הביכורים, עצרת(
5 .מה קוצרים בסמוך לחג השבועות? )חיטים(
6 .מתן התורה לישראל התרחש בסמוך לאיזה הר? )סיני(
7 .במעמד הר סיני הורה אלוהים לישראל את... )עשרת הדיברות(
8 .לאן הביאו בזמן המקרא את הביכורים? )לבית המקדש בירושלים(
9 .אל מי הובאו הביכורים בבית המקדש? )אל הכוהנים(
10 .מהם ביכורים? )הפירות הראשונים של הצומח(
11 .כיצד נקרא לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות? )תיקון ליל שבועות(
12 .מהו מקור המנהג "תיקון ליל שבועות"? )ספר הזהר(
13 .איזו מגילה קוראים בחג השבועות? )מגילת רות(
14 .על שם מי נקראת מגילת רות? )ע"ש רות המואבייה(
תנועת הנוער המכבי הצעיר
15 .אילו מהסיבות הבאות איננה מהסיבות לקריאת מגילת רות בשבועות?
1 .מגילת רות מתרחשת בתקופת "קציר חיטים" שזו גם התקופה של שבועות.
2 .רות המואבייה שעל שמה המגילה היא סבתא רבה של דוד המלך, שעל פי המסורת
היהודית נפטר בשבועות.
3 .מגילת רות מתארת את יחסו של אלוהים לטבע ובעיקר לפירות ולירקות.
16 .בשבועות נוהגים לאכול... )מוצרי חלב(
17 .מהו מקור המנהג של אכילת מוצרי החלב בשבועות? )במעמד הר סיני הוזהרו בני
ישראל על עירוב בשר וחלב ומכיוון שלא יכלו להכשיר כלים, אכלו מוצרי חלב(
18 .מהם שבעת המינים? )חיטה, שעורה, גפן, תאנה, תמר, רימון, זית(
19 .מיהו נינה של רות המואבייה? (דוד המלך)
לאחר החידון ההורים והחניכים יעשו יחד פעילות יצירה. מומלץ שפעילות היצירה תהיה
פעילות עם חומרים ממוחזרים, למשל זר פרחים מגלילי נייר טואלט, טנא מעיסת
עיתונים, עציץ בתוך בקבוק ועוד.
במהלך הארוחה ניתן לספר לחניכים ולהורים על מגילת רות וכיצד מתקשרת לחג השבועות
לפני שנים רבות, בתקופת השופטים, חיה משפחה קטנה משבט יהודה בארץ כנען.
בני-המשפחה: אֱ לִ ימֶ לֶ ְך, אשתו נָ עֳ מִ י ושני בניהם – מַ חְ לֹון וכִ לְ יֹון חיו בבית- לחם אשר
ביהודה עד שבאו הזמנים הקשים ורעב כבד פקד את הארץ. בצער רב נאלצו בני המשפחה
לעזוב את ארץ מולדתם והתיישבו בארץ מואב.
גם בארץ מואב עברו על בני המשפחה זמנים קשים לא פחות – באחד הימים מת אלימלך
והעצב היה רב. השמחה שבה לבית המשפחה רק כאשר שני הבנים - מַ חְ לֹון וכִ לְ יֹון נשאו
להם נשים מואביות – שם האחת עָ רְ ּפָ ה ושם השניה רּות. נָ עֳ מִ י ובניה הנשואים המשיכו
להתגורר במואב עוד עשר שנים מאושרות. ולאחר עשר השנים הטובות בא אסון נוסף על
המשפחה ושני הבנים מתו. כך נשארו נָ עֳ מִ י הישראלית, וכלותיה המואביות עָ רְ ּפָ ה ורות
אלמנות, בודדות ועצובות.
יום אחד שמעה נָ עֳ מִ י כי תמו ימי הרעב ביהודה והיא החליטה לשוב לארץ מולדתה. נעמי
פנתה אל שתי כלותיה ואמרה: "הייתן כלות טובות לבניי ואתן יקרות לי כאילו הייתן
בנותיי. כעת אתן לבד וברצוני לחזור לארץ יהודה. חיזרו גם אתן לבית
הוריכן. אני מאחלת לכן כל טוב, הינשאו מחדש ובנו לעצמכן משפחות חדשות".
כששמעו עָ רְ ּפָ ה ורות את דברי נעמי הן פרצו בבכי. עָ רְ ּפָ ה ניגשה אל נעמי ונפרדה ממנה
בנשיקה ואילו רות, סירבה להיפרד ממנה ואמרה: "אל תבקשי ממני לעזוב אותך. מהרגע
שבו נישאתי לבנך, הייתי לאחת מבני עמך. אֶ ל אשר תלכי אֵ לֵ ְך, ובאשר תליני אָ לִ ין, עַ מֵ ְך
עַ מִ י ואלוהַ יְ ְך אֱ לֹוהָ י. רק המוות יפריד ביני לבינך".
לבסוף הצליחה רות לשכנע את נעמי להצטרף אליה ועם תחילת עונת הקציר שתיהן חזרו
אל בית-לחם. כשראו תושבי בית-לחם את נעמי חוזרת עם כלתה, התקשו לזהות אותה
בגלל השנים הרבות והעצובות שעברו עליה. נעמי העצובה פנתה אל התושבים בבקשה
שיקראו לה מעתה מָ רָ א, כי מר לה ורע לה מאוד.
תנועת הנוער המכבי הצעיר
יום אחד אמרה רות לנעמי שהיא יוצאת אל השדה ללקט שיבולים כמנהג העניים ונעמי
הסכימה. רות יצאה אל שדות השיבולים והגיעה אל חלקת השדה של בועז. בועז היה איש
עשיר ואדם ישר ממשפחתו של אלימלך, אך רות לא ידעה זאת.
רות אספה את השיבולים בידיה ובועז הבחין בה מרחוק. בועז ניגש אל אחד הנערים
הקוצרים ושאל: "מי הנערה הזאת?" השיב הנער: "זוהי הנערה המואבייה, אשר הצטרפה
לנעמי כשעזבו את ארץ מואב".
בועז ניגש אל רות המבוהלת והיא מיד הסבירה: "סליחה אדוני. ברשותך, באתי רק לאסוף
כמה שיבולים נותרות אחרי הקוצרים כדי שיהיה לי ולחמותי מה לאכול". בועז חייך
ואמר:"אַ רְ אֵ ה לך היכן תוכלי למצוא הרבה שיבולים. אדאג שלא יפריעו לך ללקט שיבולים
ובבקשה, הרגישי בנוח לשתות מהמים ולאכול ממזונם של הקוצרים בשדה שלי".
רות המופתעת שאלה את בועז: "מדוע אתה מתנהג כל-כך יפה לאישה נכרייה?" ובועז
השיב: "שמעתי על כל מה שעשית למען חמותך נעמי, לאחר מות בעלך. על כך שעזבת את
אביך, אִ מך ואת ארץ מולדתך והלכת בנאמנות אחרי חמותך, שהיא בת עם אחר. לכן, איני
רואה בך נוכרייה, אלא בת ישראל".
כשחזרה רות לנעמי, סיפרה לה את אשר קרה לה ועל התנהגותו האדיבה של בועז. נעמי
שמחה לשמוע את דבריה של רות ואמרה: "בועז הוא אדם טוב וקרוב למשפחתנו. המשיכי
ללקט בשדהו"
וכך, המשיכה רות ללקט שיבולים בשדה בועז; בכל יום הייתה מבקרת בשדה ואוספת
שיבולים ובועז היה מארח אותה בשדה ושואל לשלומה ולשלום נעמי.
בתום עונת הקציר פנתה נעמי אל רות בהצעה: "בתי היקרה, רוצה אני שתהיי מאושרת.
לכי אל בועז, לבשי שמלה יפה והתבשמי. לכי אל הגורן לבועז ובקשי ממנו שיגאל אותך
ושיישא אותך לאישה, משום שאין לך בנים. כך לא תהיי יותר בודדה". רות עשתה כעצת
חמותה, אך בועז ידע שקיים קרוב משפחה אחר קרוב יותר ולכן הוא צריך להיות ה"גואל".
בנוכחות של עשרה זקני ישראל מוותר ה"גואל" האחֵ ר בטקס מיוחד, על זכותו לשאת את
רות לאישה וכך בועז נותר קרוב המשפחה היחיד שרשאי לשאת את רות לאישה.
רות ובועז נישאו באושר ונולד להם בן – עובֵ ד. כשנולד עובד באו אל נעמי וברכו אותה:
"זכית בכלה נאמנה וטובה יותר משבעה בנים. עובד יהיה לך נכד והוא
יביא לך הרבה נחת". ובאמת, כשבגר עובֵ ד, הוא ילד את ישי, הלא הוא אביו של
דוד מלך ישראל.
לפני שנים רבות, בתקופת השופטים, חיה משפחה קטנה משבט יהודה בארץ כנען.
בני-המשפחה: אֱ לִ ימֶ לֶ ְך, אשתו נָ עֳ מִ י ושני בניהם – מַ חְ לֹון וכִ לְ יֹון חיו בבית- לחם
אשר ביהודה עד שבאו הזמנים הקשים ורעב כבד פקד את הארץ. בצער רב נאלצו
בני המשפחה לעזוב את ארץ מולדתם והתיישבו בארץ מואב.
גם בארץ מואב עברו על בני המשפחה זמנים קשים לא פחות – באחד הימים מת
אלימלך והעצב היה רב. השמחה שבה לבית המשפחה רק כאשר שני הבנים -
מַ חְ לֹון וכִ לְ יֹון נשאו להם נשים מואביות – שם האחת עָ רְ ּפָ ה ושם השניה רּות. נָ עֳ מִ י
ובניה הנשואים המשיכו להתגורר במואב עוד עשר שנים מאושרות. ולאחר עשר
השנים הטובות בא אסון נוסף על המשפחה ושני הבנים מתו. כך נשארו נָ עֳ מִ י
הישראלית, וכלותיה המואביות עָ רְ ּפָ ה ורות אלמנות, בודדות ועצובות.
יום אחד שמעה נָ עֳ מִ י כי תמו ימי הרעב ביהודה והיא החליטה לשוב לארץ
מולדתה. נעמי פנתה אל שתי כלותיה ואמרה: "הייתן כלות טובות לבניי ואתן
יקרות לי כאילו הייתן בנותיי. כעת אתן לבד וברצוני לחזור לארץ יהודה. חיזרו גם
אתן לבית הוריכן. אני מאחלת לכן כל טוב, הינשאו מחדש ובנו לעצמכן משפחות
חדשות". כששמעו עָ רְ ּפָ ה ורות את דברי נעמי הן פרצו בבכי. עָ רְ ּפָ ה ניגשה אל נעמי
ונפרדה ממנה בנשיקה ואילו רות, סירבה להיפרד ממנה ואמרה: "אל תבקשי ממני
לעזוב אותך. מהרגע שבו נישאתי לבנך, הייתי לאחת מבני עמך. אֶ ל אשר תלכי
אֵ לֵ ְך, ובאשר תליני אָ לִ ין, עַ מֵ ְך עַ מִ י ואלוהַ יְ ְך אֱ לֹוהָ י. רק המוות יפריד ביני לבינך".
לבסוף הצליחה רות לשכנע את נעמי להצטרף אליה ועם תחילת עונת הקציר
שתיהן חזרו אל בית-לחם. כשראו תושבי בית-לחם את נעמי חוזרת עם כלתה,
התקשו לזהות אותה בגלל השנים הרבות והעצובות שעברו עליה. נעמי העצובה
פנתה אל התושבים בבקשה שיקראו לה מעתה מָ רָ א, כי מר לה ורע לה מאוד.
יום אחד אמרה רות לנעמי שהיא יוצאת אל השדה ללקט שיבולים כמנהג העניים
ונעמי הסכימה. רות יצאה אל שדות השיבולים והגיעה אל חלקת השדה של בועז.
בועז היה איש עשיר ואדם ישר ממשפחתו של אלימלך, אך רות לא ידעה זאת.
רות אספה את השיבולים בידיה ובועז הבחין בה מרחוק. בועז ניגש אל אחד
הנערים הקוצרים ושאל: "מי הנערה הזאת?" השיב הנער: "זוהי הנערה המואבייה,
אשר הצטרפה לנעמי כשעזבו את ארץ מואב".
בועז ניגש אל רות המבוהלת והיא מיד הסבירה: "סליחה אדוני. ברשותך, באתי רק
לאסוף כמה שיבולים נותרות אחרי הקוצרים כדי שיהיה לי ולחמותי מה לאכול".
בועז חייך ואמר:"אַ רְ אֵ ה לך היכן תוכלי למצוא הרבה שיבולים. אדאג שלא יפריעו
לך ללקט שיבולים ובבקשה, הרגישי בנוח לשתות מהמים ולאכול ממזונם של
הקוצרים בשדה שלי".
רות המופתעת שאלה את בועז: "מדוע אתה מתנהג כל-כך יפה לאישה נכרייה?"
ובועז השיב: "שמעתי על כל מה שעשית למען חמותך נעמי, לאחר מות בעלך. על
כך שעזבת את אביך, אִ מך ואת ארץ מולדתך והלכת בנאמנות אחרי חמותך, שהיא
בת עם אחר. לכן, איני רואה בך נוכרייה, אלא בת ישראל".
עזרים לפעולה
תנועת הנוער המכבי הצעיר
כשחזרה רות לנעמי, סיפרה לה את אשר קרה לה ועל התנהגותו האדיבה של
בועז. נעמי שמחה לשמוע את דבריה של רות ואמרה: "בועז הוא אדם טוב וקרוב
למשפחתנו. המשיכי ללקט בשדהו".
וכך, המשיכה רות ללקט שיבולים בשדה בועז; בכל יום הייתה מבקרת בשדה
ואוספת שיבולים ובועז היה מארח אותה בשדה ושואל לשלומה ולשלום נעמי.
בתום עונת הקציר פנתה נעמי אל רות בהצעה: "בתי היקרה, רוצה אני שתהיי
מאושרת. לכי אל בועז, לבשי שמלה יפה והתבשמי. לכי אל הגורן לבועז ובקשי
ממנו שיגאל אותך ושיישא אותך לאישה, משום שאין לך בנים. כך לא תהיי יותר
בודדה". רות עשתה כעצת חמותה, אך בועז ידע שקיים קרוב משפחה אחר קרוב
יותר ולכן הוא צריך להיות ה"גואל".
בנוכחות של עשרה זקני ישראל מוותר ה"גואל" האחֵ ר בטקס מיוחד, על זכותו
לשאת את רות לאישה וכך בועז נותר קרוב המשפחה היחיד שרשאי לשאת את
רות לאישה.
רות ובועז נישאו באושר ונולד להם בן – עובֵ ד. כשנולד עובד באו אל נעמי וברכו
אותה: "זכית בכלה נאמנה וטובה יותר משבעה בנים. עובד יהיה לך נכד והוא יביא
לך הרבה נחת". ובאמת, כשבגר עובֵ ד, הוא ילד את ישי, הלא הוא אביו של דוד
מלך ישראל.
דיון