מה יקבלו החניכים בפעולה?

• ידע בנושא הדמוקרטיה בישראל.
• נקודות למחשבה על חשיבותה של הדמוקרטיה, והאם וכמה היא קיימת בישראל.
• נקודות למחשבה על האם יש להגן על הדמוקרטיה.

מסרים מרכזיים

ישנם איומים בלתי פוסקים על הדמוקרטיה בישראל ומצד שני ישנן פעולות רבות אשר
מחזקות אותה. עלינו להבין כי משטר דמוקרטי אינו מובן מאליו ועלינו לפעול באופן
שוטף על מנת להגן עליו.

מהלך הפעולה

הערה למדריך

הפעולה באה לחשוף את החניכים לאיומים וגורמים מקדמים של הדמוקרטיה בישראל. הדוגמאות הן רק דוגמאות, ואין לייחס חשיבות לעמדות העולות מן הדוגמאות, אלא לזכויות המופרות. בהתבסס על השנים הקודמות, החניכים כבר נחשפו להגדרה מהי דמוקרטיה ולעקרונוח תיה ולכן הפעולה לא מתמקדת בזה אלא לוקחת את העניין לדיון ברמה יותר מורכבת. אם אתם מרגישים שחסר לכם ידע, או אם אתם מרגישים שהחניכים שלכם לא מבינים לגמרי, ניתן לקרוא עוד בקישורים הבאים ובנוסף מצורפים לפעולה עקרונות הדמוקרטיה. ניתן לפתוח את הפעולה בהצגת העקרונות בדרך מתודית זו או אחרת )למשל, זוגות אשר צריכים להציג לשאר הקבוצה כל עקרון( ואז להמשיך ללב הפעולה- משחק סולמות ונחשים. דמוקרטיה- ויקיפדיה עקרונות הדמוקרטיה 1 עקרונות הדמוקרטיה 2 עקרון שלטון העם – האזרח במדינה דמוקרטית הוא מקור הסמכות הפוליטית. במדינה הדמוקרטית נחשבים כל האזרחים כמשתתפים בתהליך השלטוני וכבעלי יכולת להשפיע על השלטון. לכן במשטר דמוקרטי אומרים שהעם הוא הריבון )השולט(. עקרון הפלורליזם – במשטר דמוקרטי הכוונה לריבוי דעות והזכות לבטא את ריבוי הדעות. הפלורליזם מאפשר לאזרח במדינה דמוקרטית להשמיע את דעותיו, ולשמוע דעות אחרות, גם אם מנוגדות לשלו או מנוגדות לדרך החשיבה של השלטון. תנועת הנוער המכבי הצעיר עקרון הכרעת הרוב – עקרון הכרעת הרוב מבטא את דרך ההתנהלות הבסיסית של המשטר הדמוקרטי ומבוסס על עקרון שלטון העם. כדי שכל בני האדם יוכלו לחיות יחדיו למרות המחלוקות והשוני נקבע שכלל האזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בתהליך קבלת ההכרעות. גם רוב וגם המיעוטים מקבלים את העיקרון שההחלטות מתקבלות עפ"י רצון הרוב- כולם שווים, הרוב קובע. הכרעת הרוב בדמוקרטיה, בניגוד להכרעת הרוב במשטר לא דמוקרטי, מבטיחה שההחלטות של הרוב לא יפגעו בזכויות המיעוטים. הרוב חייב לאפשר למיעוט חיים שכוללים דרך אמונה והשקפת חיים שונה משלו. עקרון הגבלת השלטון – עקרון הגבלת השלטון מגביל את כוחו של השלטון ומונע ניצול שלו לרעה. את השלטון צריך להגביל כדי למנוע עריצות של השלטון. הריסון, משמעותו הגבלת העוצמה הפוליטית המצויה בידי המנהיגים ומטרתו להבטיח את קיום המשטר הדמוקרטי שעיקרו הבטחת חירויות האדם והאזרח במדינה. עקרון זה כולל בין היתר את הפרדת הרשויות )מחוקקת, שופטת, מבצעת(, חילופי שלטון, בחירות הדמוקרטיות, מנגנוני פיקוח וביקורת והחוקה. עקרון שלטון החוק – מערכת החוקים במדינה דמוקרטית מחייבת את כל התושבים במדינה. כלומר, כולם שווים בפני החוק. גם השלטון כפוף לחוק. מערכת חוקים אחת ויחידה הידועה לכלל האנשים, מחייבת בחיי היום יום שליטים ואזרחים, עניים ועשירים, חלשים וחזקים. לא די שהחוק יהיה שוויוני, צריך שהמדינה תדאג לכך שהחוק יופעל בצורה שווה ושכל אזרח יוכל ליהנות מהזכות לשוויון בפני החוק. עקרון זכויות האדם והאזרח – זכויות האדם והאזרח הן זכויות בסיסיות שמעניק כל משטר דמוקרטי לאזרחים שלו והן נחשבות לחלק מעקרונות המשטר הדמוקרטי. הזכויות אינן מותנות בקיום חובותיו של האזרח. יש לזכור שגם זכויות האדם והאזרח במדינה דמוקרטית מוגבלות - אסור לו לפגוע בזכויותיו של אזרח אחר, וכן אסור לו לעבור על חוקי המדינה. בין זכויות האדם והאזרח: הזכות לחיים והזכות לביטחון, חופש התנועה, חופש המחשבה והדעה, חופש ההפגנה, חופש השביתה הזכות לשוויון ועוד

מתודה א' - תופסת פאי שטרודל

נשחק את המשחק תופסת במתכונת הרגילה )אחד תופס והשאר בורחים ממנו( כאשר
מפוזרים ברחבי השטח פתקים של עקרונות הדמוקרטיה.
ברגע שנכריז "שטרודל" על החניכים לעבור לקפיצת צפרדע ותוך כדי לאסוף את
הפתקים. ברגע שהמדריך יכריז על המילה "פאי" נחזור לתופסת רגילה )כאשר החניכים
במצב פאי אינם יכולים לאסוף את הפתקים מהרחבה(.
לאחר מכן נבקש מן החניכים להקריא את המידע הכתוב בפתקים על עקרונות הדמוקרטיה.

מתודה ב'

לב הפעולה הוא משחק סולמות ונחשים. נחלק את הקבוצה לקבוצות של 5-4 חניכים
)במידה ומדובר בקבוצה קטנה ניתן לשחק כולם יחד(. נניח באמצע לוח משחק, ועליו נניח
שחקנים כמספר הקבוצות. כל קבוצה בתורה תשלח נציג שיטיל את הקוביות ויתקדם
בלוח המשחק. מס' הצעדים הוא לפי היוצא בקוביות.
במידה והשחקן הגיע לריבוע בו מתחיל בסולם, עליו לעלות בסולם ולשלוף כרטיסיית –
קידום או איום?
תנועת הנוער המכבי הצעיר
כל כרטיסיית "קידום או איום" תדון בסיטואציה שהתרחשה בישראל בשנים האחרונות
ועל הכרטיסיה יהיו שאלות לדיון. על כל החניכים להחליט יחדיו האם מדובר בסיטואציה
שמקדמת את הדמוקרטיה או שמא מאיימת עליה.
במידה והשחקן הגיע לריבוע בו מתחיל נחש, הנציג ישלוף פתק מתוך כובע ועליו תהיה
נתונה משימה קבוצתית. אם הקבוצה הצליחה לבצע את המשימה הם ישארו במקומם ולא
יצטרכו לרדת בנחש, ואם הם לא הצליחו לבצע את המשימה הם יצטרכו לרדת בנחש.
המשימות:
1 .אתגר הפתיבר: על הקבוצה לבחור נציג שיאכל 5 פתיברים במשך דקה.
2 .אתגר השקל: על הקבוצה לבחור נציג שישים שקל על המצח ועליו לנסות להכניס אותו
לתוך הפה מבלי שיפול.
3 .אתגר הפטל: על כל קבוצה לבחור נציג שישתה כוס פטל מלאה.
4 .אתגר הסיבובים: על כל קבוצה לבחור נציג שיסתובב סביב עצמו 15 סיבובים ויצטרך
ללכת ישר מס' צעדים ולבעוט בכדור.
5 .אקרויוגה: משימה קבוצתית, ניתן לחניכים תמונות של עצמים מסוימים והם יצטרכו
ליצור צורה של אותה עצם באמצעות גופם. )נספח א'(
6 .על הקבוצה לבחור נציג שיבחר שיר אהוב עליו ויצטרך לקרוא אותו מבלי להשתמש
בלחן.
7 .קטגוריה: ניתן לחניכים קטגוריה מסוימת והם יצטרכו לציין שמות של עשרה פריטים
ב-10 שניות מאותה קטגוריה. )הצעות לקטגוריות: פרחים, חנויות בגדים, מכוניות
וסרטים(
המשחק נגמר כאשר נגמרו הכרטיסיות/אחד השחקנים הגיע לנקודת הסיום.

    ציוד:
  • חבילת פתיבר, כוס פטל מלאה, כדור.
  • הערה למדריך

    הפתקים של המשימות יהיו בתוך כובע ולאחר כל משימה תכניס את הפתקים בחזרה לכובע.

    דיון

    נשב יחד עם החניכים במעגל ונניח במרכזו בריסטול ועליו המשפט הבא:
    "חוק בלתי צודק הוא דין שנכפה על מיעוט... לעולם לא נוכל לשכוח שכל מה שעשה
    היטלר בגרמניה היה 'חוקי' וכל מה שעשו לוחמי חופש הונגרים בהונגריה היה 'בלתי
    חוקי'. בגרמניה של היטלר היה זה בלתי חוקי לתת עזרה ועידוד ליהודים )מרטין לותר
    קינג )הבן( – נכתב מבית הכלא העירוני של ברמינגהם(".
    • מדוע בעיניכם חשוב שנדע לזהות איומים על הדמוקרטיה?
    • האם בעיניכם גורם מאיים יכול להיות בסופו של דבר גורם שמחזק את הדמוקרטיה?
    • האם בעיניכם, ולאחר שנחשפתם לגורמים מאיימים, יש צורך בגורמים מקדמים?
    • מה אנחנו, כחניכים בתנועת נוער, יכולים לעשות כדי לחזק ולקדם את הדמוקרטיה?

    הערה למדריך

    על מנת להשאיר את הדיון רלוונטי ואקטואלי, מומלץ להוסיף מקרים מהחברה הישראלית בתקופה העדכנית שיכולים לגרות את הדיון ולשרת את המסר המרכזי.

    הערה למדריך

    נסביר כי דמוקרטיה היא הרבה מעבר להצבעה בבחירות והכרעת הרוב. דמוקרטיה היא בחירה בדרך חיים אשר רואה את האדם כאחראי על חייו, בעל זכויות וחופש אך גם אחראי על הסובבים אותו ועל המיעוט ולכן כאזרח במדינה דמוקרטית אינך יכול להיות פאסיבי אלא עליך להיות אחראי כל הזמן על עיצוב, שמירה או שינוי המצב במקום או במדינה בה אתה חי, וזאת על ידי שימוש בכלים דמוקרטיים כמו בחירות, הפגנות ומחאות, חופש הביטוי ועוד. לכן, הדמוקרטיה גם מאוד שברירית כי יש כאלו המנצלים את הכלים והחופש שהיא מאפשרת ויכולים לפרק אותם מבפנים )מקרה קיצון לדוגמא- הנאצים עלו לשלטון בבחירות דמוקרטיות(. לסיכום הפעולה נפרוס בפני החניכים את המשפט הבא: "הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום". וינסטון צ'רצ'יל

    דיון מסכם

    האם העובדה שאנחנו מדינה דמוקרטית עפ"י הגדרה, אומרת שאכן כל עקרונות
    הדמוקרטיה באים לידי ביטוי?
    איך היו נראים חיינו ללא דמוקרטיה?
    אילו חסרונות אתם רואים בדמוקרטיה?
    מה חשיבותה של הדמוקרטיה?

    הערה למדריך

    כאשר מניחים את המשפט באמצע, רצוי להניח גם את עקרונות הדמוקרטיה עליהם דיברתם במתודה הראשונה.

    דיון

    • איך היה לכם בפעולה?
    • מה הייתם רוצים שיהיה בפעולות?
    • איזה דברים אתם אוהבים לעשות?
    • האם אתם מתרגשים לקראת השנה?
    • מה שמעתם על המכבי הצעיר?
    • מה אתם חושבים שהולך לקרות במהלך השנה?
    Search
    Generic filters
    En