מערך פתיחת שנה

הערה למדריך

היכנסו לפעולה וספרו לחניכים שרכזי הקורס החליטו להאריך את הקורס/ לקצר אותו/ לבטל את הביקור הורים )כל דבר העולה על רוחכם. עשו זאת באמינות.( המטרה היא שבהמשך הפעולה, כאשר נדון עם החניכים על חשיבה ביקורתית, תהיה לנו דוגמא.

חלק א' - אמת ושקר

נסביר לחניכים שעל כל אחד מהם לחשוב על משפט אחד שנכון לגביו ומשפט אחד שלא.
כל חניך בתורו יגיד את המשפטים ושאר הקבוצה תצטרך לנחש מה נכון ומה לא.

חלק ב' - קונספירציות

נחלק את הקבוצה לארבע קבוצות. כל קבוצה תקבל קונספירציה שונה. על כל קבוצה
לנתח את המקרה על פי השאלות הבאות: מה המקרה? מה הגרסה הרשמית? מה טוענים
התומכים בתיאוריה? על סמך אילו טיעונים אתם תומכים בתיאוריה? לאחר שכל קבוצה
תנתח בנפרד, כל קבוצה תצטרך להציג בפני הקבוצה את הקונספירציה שלהם ולשכנע
את הקבוצה באמיתות התיאוריה.
תאוריה 1 -רצח ישראל קסטנר:
פרשת ישראל קסטנר הייתה אחת הפרשות שהסעיר אז את הציבור הישראלי בשנות
החמישים .קסטנר שהיה מנהיג ציוני ועיתונאי בהונגריה, מצא את עצמו במהלך מלחמת
העולם השנייה והכיבוש הנאצי של הונגריה כאחד ממנהיגי הקהילה. הוא ניהל מו"ם חשאי
עם הנאצים ובראשם אייכמן להציל יהודים נבחרים תמורת סחורות ממדינות ניטראליות.
אלפים ניצלו כך בעוד שמיליונים אחרים מתו במחנות הנאצים .לאחר המלחמה השתקע
קסטנר בישראל והפך לפעיל של מפאי אך בתוך כמה שנים נמצא מסובך במשפט דיבה
חסר תקדים לאחר שנאלץ להאשים אדם בשם מלכיאל גרינוואלד שהאשים אותו
בפמפלטים שונים שחילק בשיתוף פעולה פלילי עם הנאצים ובעזרה בהודעה שקרית
במשפטי נינרברג לקצין נאצי בשם רודולף בכר שהביאה לשחרורו. .היועץ המשפטי של
המדינה תבע את גרינוואלד על הוצאת דיבה אך בית משפט מחוזי קיבל ב-1955 את רוב
טענותיו של גרינוואלד.
תנועת הנוער המכבי הצעיר
והגשת ערעור על משפט זה שהפך לשערורייה רבתי הביאה להתפטרות הממשלה
הקואליציונית בישראל . לבסוף החליט בית המשפט העליון לזכות את קסטנר מאשמת
שיתוף הפעולה עם הנאצים אך אישר את אשמתו בעדות הכזב שנתן לטובת קורט בכר
בנינרברג.
אך זמן קצר לאחר המשפט נורה קסטנר בידי מתנקשים ומת מפצעיו ב-1957.
מיד נמצאו מי שטענו שכל הרצח היה קונספירציה של מפלגת מפאי השלטת בהם
העיתונאי אורי אבנרי שהיה בין ראשי מאשימיו ותוקפיו של קסטנר לצד שמואל תמיר
.לדעתם הממשלה הייתה מעוניינת להיפטר מקסטנר משתי סיבות : האיש ידע יותר מדי
על השלטון מחדליו ופשעיו ובדרך זאת יכול היה גם השלטון להסיח את דעת הציבור
מהנסיגה מסיני שהתבצעה באותו הזמן . אבנרי הוסיף וטען שהשלטון האמיתי אינו כלל
בידי ממשלה נבחרת "שאינה אלה תיאטרון בובות של בי ג'י " ) בן גוריון ( אלא בידי חוג
אנשים שמאחורי צל גבו הרחב של בן גוריון להם קרא אבנרי "היד השחורה" שירותי הביח
טחון או "מנגנון החושך " כפי שכינה אותם אבנרי במאמרים שונים בשבועון והם לטענתו
היו מעוניינים ברצח קסטנר כדי להכשיר את הקרקע להפעלת חוקי חירום חדשים
שמטרתם לסתום סוף סוף את פי העיתונאות החופשית ועל מנת לחסל אישים בלתי
רצויים בצורה לא חוקית .את תיאורית הקונספירציה חיזקה לכאורה הטענה שאחד
הרוצחים זאב אקשטיין עבד בשירותי הביטחון .
בעיתון מתחרה לזה של העולם הזה "רימון " שנערך בידי הסופר יחזקל לובפאן )"עידו
סתר "( נטען שאכן הייתה כאן קונספירציה אך כזאת שכוונה נגד השלטון . "רימון אגב
מומן בידי איסר הראל ראש שירותי הביטחון .ברצח קסטנר אכן הייתה מעורבת מחתרת
אך לא כזאת שהייתה קשורה לשלטון . הראל פרסם מאז ספר שבו הכחיש בלהט את
הטענות שרצח קסטנר היה קונספירציה שלטונית וגם אורי אבנרי חזר בו מאז מטענותיו
אלה.
כאשר הרוצחים של קסטנר שוחררו לבסוף הם מעולם לא הביעו חרטה על המעשה
וכאשר התראיין אקשטין על הפרשה בשנות התשעים הכריז שהיה עושה זאת שוב רק לא
היה יורה בו באקדח אלה מטביע אותו בביב שופכין כראוי לו .
תאוריה 2 -רצח רבין:
הקונספירציה המפורסמת מכל כיום בישראל נראית כהעתק מדויק של הטענות שהושמעו
אחרי רצח קנדי . ב-1995 נורה ראש הממשלה יצחק רבין בידי כדורי מתנקש יגאל אמיר
ומת זמן קצר לאחר מכן. לכאורה המקרה היה ברור המדובר היה במתנקש בודד . אולם
כבר זמן קצר לאחר מכן החלו להישמע רמזים שהמדובר היה יותר מכך. האיש הראשון
שדיבר על קונספירציה היה דווקא היסטוריון מכובד מיכאל הרסגור ומהר מאוד החלו
להיות מופצים בציבור ובראש ובראשונה בחוגי הימין שהואשמו בפרשה סיפורי
קונספירציות שבהם כיכב השב"כ ומי שתגלה כמושתל השב"כ ידידו של אמיר אבישי רביב.
השמועות כללו את הטענות שממאבטח של רבין יורם רובין שנפצע בהתנקשות התאבד
או חוסל כדי להשתיקו והוא נקבר בחשאי.
סיפור אחר היה שהשב"כ באישורו של רבין שתל כדורי סרק באקדחו של יגאל עמיר
והתכוון לתפוס אותו על חם בפרובוקציה נגד הימין לקראת הבחירות אבל הוא או אחיו
חגי החליף את הכדורים ברגע האחרון ובכך נהרג רבין.
תנועת הנוער המכבי הצעיר
לפי טענה אחרת המאבטח של רבין השתהה במכוון 10 שניות כדי לאפשר לעמיר לירות.
השמועות התפשטו כל כך עד שחבר כנסת בא גד ממולדת אף דרש לדון בכנסת על
הקונספירציה לרצח רבין והביא כהוכחה את הקריאות שהשמיע אמיר לפני הרצח "סרק
סרק" וקבע שהשב"כ ידע הכל על עמיר ותכניותיו אבל לא עצר אותו מראש.
העיתונאי אורי דן המקורב לאריאל שרון טען בספר בשם "פשעים ממלכתיים" שפורסם
רק באנגלית מ-1996 כי השב"כ הוא שיזם את ההתנקשות בראש הממשלה כהתנקשות
מבוימת שתפגע בליכוד ותביא לניצחון רבין בבחירות אלא שהתוכנית השתבשה ורבין
שילם בחייו . הוא טען שהקשר בוצע בידיעתו של רבין. מאז התפשטו השמועות וסופר
הקונספירציות בארי חמיש פרסם ספר בשם "מי רצח את יצחק רבין ?" שבו טען שיגאל
אמיר כלל לא ירה ברבין. מאז פורסמו עוד לפחות חמישה ספרים נוספים התומכים
בגרסתו זאת של חמיש. ניסיונות שנעשו להוריד את ספרו של חמיש מהמדפים רק הפכו
אותו לסוג של רב מכר אלטרנטיבי .. אחד הספרים המעניינים שפורסמו בסוגיה הוא רומן
שנכתב ברוסית וטוען שרבין כלל לא מת בהתנקשות אלא הוברח להונג קונג ושם הוא
נמצא עד היום.
תאוריה 3 -פיגוע ה- 9.11:
חמישה צעירים נעצרים כמה שעות לאחר הפיגוע במגדלי התאומים כשהם נוסעים ברכב
מסחרי לבן שקיבלו מחברת ההובלות בה עבדו. זמן קצר לפני כן מפרסם ה-FBI מזכר
מיוחד בו הוא מורה לעצור את הרכב, לאחר שיושביו נצפו כשהם מתעדים במצלמת וידאו
את התרסקות מגדלי התאומים ממגרש חניה בניו ג'רזי עם נוף ישיר למרכז הסחר העולמי
של ניו יורק.
"הם נראו שמחים", מספרת לכלי התקשורת האמריקאים האישה שדיווחה לרשויות על
הרכב החשוד. "הם לא נראו לי המומים. זה נראה לי מאוד מוזר", היא ממשיכה.
הרכב נלכד ובו חמישה צעירים ישראלים. הצעירים נעצרים מיד ומזדהים כעובדים בחברת
הובלות מקומית בבעלות גבר ישראלי ששמו לפי הדיווחים, דומיניק סאטר. הם מובלים
למעצר ומוחזקים בבית כלא מקומי במשך כמה חודשים בטרם הם מגורשים לישראל.
חוצפה ישראלית? דוגמא לפאניקה הגדולה שאחזה בשלטונות האמריקאים לאחר
הפיגוע? ואולי, כפי שסבורים רבים, מדובר באקדח המעשן מאחורי אחת מתיאוריות
הקונספירציה, לפיהן לישראל הייתה נגיעה ישירה לפיגוע הקשה שהסתיים במותם של
קרוב ל-000,3 אזרחים אמריקאים.
תיאוריות נוספות, פחות מורכבות ויותר גראפיות, מתמקדות בבחינה מדוקדקת של
הסרטונים שתיעדו את קריסת הבניינים באותו יום. חורשי הקונספירציה, כפי שאפשר
למצוא במאות סרטונים שהופצו בשנים האחרונות ברחבי האינטרנט, מצביעים על העשן
הרב שעולה מהקומות הנמוכות של הבניינים זמן קצר לאחר התרסקות המטוסים, הרבה
מתחת לקומות בהן אירעה הפגיעה הישירה, מה שמעיד, לטענתם, על כך שהבניינים קרסו
מלמטה למעלה ולא מלמעלה למטה, כפי שגורסת הגרסה הרשמית. אחרים טוענים כי אין
זה אפשרי שהבניינים, שהיו עשויים ממתכת, יקרסו כתוצאה משריפה וכי אין תקדימים
היסטוריים לסוג כזה של קריסת בניין.
תאוריה נוספת, המתקשרת לפיגוע התאומים, עוסקת בבניין 7( ,WTC7 )שקרס אף הוא,
למרות שלא פגע בו מטוס והוא כמעט ולא נפגע מרסיסים שעפו מהתאומים.
תנועת הנוער המכבי הצעיר
המפקפקים שואלים כיצד ייתכן שבניינים סמוכים יותר לתאומים לא התמוטטו, ודווקא
בניין 7 קרס.
מעבר לחשדות לפיהן הבעלים של הבניין, לארי סילברסטיין, תכנן מבעוד מועד את
פיצוצו של הבניין לצרכי סחיטת כסף מחברות הביטוח, ישנם כאלה המעלים תהיות בנוגע
לאופן בו קרס בניין 7 לתוך עצמו, בצורה בה בדרך כלל מתכננים בעולם פיצוץ מבוקר של
בניינים, כדי לפגוע כמה שפחות בסביבה הקרובה.
ואם זה לא מספיק, ברשת רץ כבר שנים קטע ובו כתבת של רשת בי.בי.ס.י מדווחת בשידור
חי על קריסתו של בניין 7 ,הרבה לפני שהבניין אכן קרס. מה עוד שבזמן הדיווח החי של
הכתבת, ניתן לראות על המסך, ברקע, את הבניין כשהוא עדיין עומד על תילו, ורק לאחר
עשרים דקות לפחות הוא אכן התמוטט. בנוסף, העובדה שמשרדים של השירות החשאי,
ה-CIA וגורמים ממשלתיים נוספים מוקמו בבניין 7 ,זו ההוכחה לדברי רבים כי לממשל היו
סיבות טובות לפוצץ את הבניין ולהשמיד ראיות שקשורות במבצע.
תאוריה 4 -הנחיתה על הירח:
ב-16 ביולי 1969 למנינם, המריאה החללית "אפולו 11 ,"ממרכז החלל "קנדי" שבפלורידה,
לעיני אלפי צופים במקום, לעבר הירח.
לאחר שלשה ימים, ב-19 ביולי, הגיעה החללית לירח, ועשרים וארבע שעות לאחר מכן
נחת רכב הנחיתה "איגל" )נשר( על קרקע הירח.
האדם הראשון שנחת על הירח היה האסטרונאוט ניל ארמסטרונג, שהכריז: "זהו צעד קטן
לאדם, וצעד גדול לאנושות".
זמן קצר לאחר מכן ירד מרכב הנחיתה לקרקע הירח האסטרונאוט אדווין "באז" אולדרין.
האסטרונאוט השלישי, מייקל קולינס, המשיך להקיף את הירח בחללית.
למחרת היום חזר רכב הנחיתה אל החללית, והחללית חזרה לכיוון כדור הארץ.
מכחישי הנחיתה טוענים, בין השאר, שהצללים שמטילים האסטרונאוטים, השמים הריקים
מכוכבים והדגל המתנפנף ברוח שלא קיימת, הם הוכחה ברורה לכך שמדובר בצילומי
אולפן. על פי אחת התאוריות, מנהלי נאס"א התלהבו מסרטו של סטנלי קובריק "2001 :
אודיסיאה בחלל", שיצא שנה קודם לכן, וביקשו מקובריק לביים לא פחות משלוש נחיתות
מזויפות. אחרי שני סרטים מוצלחים הציע קובריק, על פי התיאוריה, לביים נחיתה
שלא צלחה. בנאס"א דחו את הרעיון, אבל אימצו אותו לאחר מכן בטיסה הכושלת, אך
ההירואית, של אפולו 13 ב-1970.

דיון

• על סמך מה אתם מחליטים אם להאמין למשהו או לא?
• יש אנשים שלהם אתם מאמינים יותר? למי? למה?
• למה האמנתם לנו בתחילת הפעולה?

חלק ג' - מה לעשות?!

נבחר ארבעה נציגים. כל נציג יקבל תפקיד )מורה, הורה, אח גדול, חבר טוב(.
נציג מקרה וכל אחד מהחניכים יציג את הטיעונים בשם התפקיד שהוא קיבל.
תנועת הנוער המכבי הצעיר
הסיטואציה-
דניאל שוקל האם לנסוע לאילת לסופ"ש עם חברים. יומיים אחרי הסופ"ש יש לו מבחן
חשוב. הוא מתייעץ עם כל אחד מהגורמים.
הציגו את הטיעונים של כל אחד.

הערה למדריך

אתם מכירים את מחלקתכם. אם אתם חושבים שכדאי לעזור לחניכים ניתן לחלק לכל אחד מהמציגים דף עזרה לכל דמות. לדוגמא- ההורה חושש שהילד ייסע לבד עם חברים לאילת, המורה חושש שהוא ייכשל במבחן, החבר אומר שהכול יהיה בסדר, האח הגדול מצד אחד מעודד לנסיעה ומצד שני מזהיר מהסיכונים. כמובן שניתן גם לשנות סיטואציה. לשיקולכם בלבד!

דיון

• שמענו עכשיו הרבה טיעונים לאותה סיטואציה. מי צודק?
• האם תמיד יש אחד שצודק? או שצדק זה עניין סובייקטיבי?
• למי דניאל צריך להקשיב?

חלק ד' - חשיבה ביקורתית:

נציג לחניכים את הגדרת המושג "חשיבה ביקורתית" + את שמונת הכללים לחשיבה
ביקורתית.

הערה למדריך

יש להכין את ההגדרה ואת שמונת הכללים על בריסטול ולתלות אותו בסככת הפעילות.

דיון מסכם:

• איך מה שעברנו בפעולה היום מתקשר לחשיבה ביקורתית?
• האם אתם מנסים להבין את כל הצדדים בבואכם לגבש עמדה מסוימת?
• איך עושים את זה?
• למה חשוב שאנחנו כבוגרים בתנועה וכבני אדם בוגרים בכלל נשתמש בחשיבה ביקורתית?

סיכום

כבוגרים בתנועת נוער וכבני אדם בוגרים חשוב שנדע להפעיל חשיבה ביקורתית כלפי
דברים. אל לנו לקחת דברים כמובנים מאליהם. ישנם הרבה גורמים שרוצים להשפיע על
דרך החשיבה שלנו, ועלינו להיות מודעים לכך ולנסות לברר עם מה אנחנו מסכימים ועם
מה לא.
עלינו להבין שבכל סיטואציה יש כמה עמדות, ולרוב אין אחת שצודקת לחלוטין ואחת
שטועה לחלוטין- עלינו לשמוע את כלל הטיעונים ולהחליט לבד בסופו של דבר עם מה
אנחנו מסכימים ועם מה לא.