מערך פתיחת שנה

מתודה 1 :משחקי סיטואציות

נכין מראש פתקים עם סיטואציות. שני מתנדבים כל סיבוב שולפים פתק, בו רשומות
דמויות שאותן יצטרכו לגלם. נגדיר לחניכים את הסיטואציה שעליהם לגלם מתוך
הרשימה. על החניכים לגלם את הסיטואציה ולהגיב לפי תחושתם הטבעית.
במהלך הסימולציה עלינו לבחון את המתרחש ואת אמירות החניכים.

הערה למדריך

אין לכוון את החניכים לגבי אופן התגובה.

דיון:

• האם הסיטואציות מוכרות לכם?
• האם קרתה לכם פעם סיטואציה דומה? אם כן הגבתם אחרת?
• הייתם מגיבים אחרת?
• האם אתם חושבים שהסיטואציות יכלו להסתיים אחרת אם היינו מגיבים אחרת?
שורה תחתונה- אנחנו מקבלים ומעבירים מסרים כל הזמן, אנחנו מגיבים על כל דבר
שקורה סביבנו. אנחנו רוצים שהחניכים יבינו שיש להם קשר ישיר לאיך שהדברים
קרו.

מתודה 2 :מעגל המחמאות:

עומדים במעגל, מתמסרים בכדור כאשר כל פעם שמעבירים את הכדור למישהו אחר,
על החניך הזורק לתת מחמאה לחניך התופס. בהתחלה ניקח את הזמן ולא נאיץ
בחניכים ולאט לאט נתחיל להאיץ בהם למסור יותר מהר.
מה שאנחנו מצפים שיקרה- בהתחלה, כשיש זמן, החניכים "ישקיעו" במחמאות יותר
אישיות ואפילו ארוכות. אך כשיתקצר הזמן כך גם יתקצרו המחמאות עד שיהפכו
לסתם זריקת מילים.

דיון:

• מה השתנה לקראת סוף המשחק כאשר הגברנו את הקצב?
• מתי היה יותר נחמד לקבל מחמאה מהחבר? בהתחלה או בסוף?
• האם לפי דעתכם חשוב לחשוב לפני שאומרים משהו? למה?
המסר- כשחושבים על מה שרוצים להגיד - הנאמר מדויק יותר, המחמאה הייתה
יותר תואמת לכוונת החניך. כאשר מתקצר הזמן ולא חושבים על הנאמר הניסוח יכול
לצאת מזלזל ואפילו פוגע.

ציוד:

מתודה 3 :התפוז

מחלקים את החניכים לשתי קבוצות. ותפוז אחד במרכז. קבוצה אחת צריכה את
הקליפה שלו ואילו הקבוצה השנייה צריכה את הבפנים שלו אך שני הקבוצות אינן
יודעות מה הקבוצה השנייה צריכה להשיג.

דיון:

• האם היה קונפליקט? אם כן מה הוא היה?
• האם חשבתם לתקשר אחד עם השני?

ציוד:

מתודה 4 :קליעה למטרה

עומדים בטור וכל אחד בתורו זורק חץ לעבר המטרה.

דיון: מקריאים לחניכים:

החץ - כל עוד שהוא בידינו, יש לנו שליטה עליו, יש לנו אפשרות לכוון אותו
ולהחליט אם לירות אותו, אך כאשר נורה החץ - אין לנו שליטה עליו, וכל מאמץ לא
יוכל להחזירו.
הוא יכול לגרום לנזק גדול במרחק רב, ואין ביכולתנו למנוע זאת.
תנועת הנוער המכבי הצעיר
• האם יכולתם להחזיר את החץ אחרי שזרקתם אותו?
• ישנם אנשים שאומרים שהמילים שלנו הם כמו חיצים, למה לדעתכם הם מתכוונים?
ממשיכים להקריא:
כך דיבורו של אדם- כל עוד שלא נאמרו המילים, הרי הם ברשותו של האדם, אך מילים
שכבר יצאו מן הפה, כבר אינם שלו. יתכן שהוא ירצה להחזיר את המילים, אך זה יהיה
מאוחר. וכבר אמר החכם מכל האדם "שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו!"
• מה ההבדל בין השלב בו אני מחזיק את החץ לשלב בו אני עוזב אותו? )כשהוא אצלי ביד
עדיין יש לי שליטה עליו...(
• איך זה דומה למילים?
• למה חשוב להשקיע בלכוון את החץ לפני שאנחנו יורים אותו?
• נאמר בקטע שהחץ יכול לגרום לנזק. ואם אמרנו שהחץ הוא כמו מילים, למה המילים
יכולות לגרום? באילו מילים השתמשנו בסיטואציות הראשונות שגרמו להתדרדרות
הסיטואציה?
• מה הכח שיש למילים שלנו?
• האם אתם יכולים לשתף במצב בו אחד החברים "ירה לעברכם חץ" ופגע בכם?

הערה למדריך

אם ברצונך שיהיה שיתוף אמיתי, כדאי שגם אתה תשתף באירוע שקרה לך!