מערך פתיחת שנה

1 .

נבחר נציג מהקבוצה. נבקש משאר חברי הקבוצה להגיד את כל מה שהנציג צריך כדי
לחיות )למשל: אוכל, מים, השכלה, אהבה, חברים, FI_WI ועוד(. כל דבר שהם אומרים
נכתוב על מדבקה ונדביק על הנציג.

ציוד:

2 .

לאחר שסיימו נעבור מדבקה-מדבקה ונשאל האם כדי לחיות, פשוט לחיות, הנציג באמת
צריכך את הדבר הזה ונתחיל לנפות עד שנשאר ממש עם הצרכים הבסיסיים ביותר )מים,
אוכל, מקום לגור, בריאות(.

הערה למדריך

צריך ממש להקשות עליהם ולהשאר באמת רק עם הצרכים הבסיסיים ביותר שעוזרים לנו להשאר בחיים.

3.

נחשוף בפניהם את תיאורית הצרכים של אברהם מאסלו:
להרחבה: %D7%95%D7%90%D7%AA%D7/%wiki/org.wikipedia.he://https
9D%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%A6%D7%94%D7_%AA%D7%99%D7%99%D7%A8
9692=emailid?aspx.content/il.co.mail-baba.www://http
תאוריית הצרכים היא תאוריה של הפסיכולוג אברהם מאסלו, העוסקת במניעים של אדם
בחייו. לתאוריה זו השלכות על תחומים רבים. תאוריית הצרכים מניחה כי קיימים צרכים
אוניברסליים המשותפים לכל בני האדם, ומניעים אותם.
תנועת הנוער המכבי הצעיר
הרעיון בתאוריה אומר שקיימת היררכיה של צרכים, אשר מאורגנים על-פי סדר חשיבות.
התאוריה מניחה כי רמה מסוימת של צורך עשויה לבוא לידי מימוש, ואז לא תפעל עוד
כגורם המניע את האדם. עם זאת, כאשר רמה מסוימת של צורך מסופקת, האדם פונה
להגשמת הרמה הגבוהה הבאה במעלה. הרעיון הבסיסי של התאוריה, כפי שניסח אותה
מאסלו, קובע כי לא ניתן לעבור לרמה עליונה יותר של צורך, בלי סיפוק צרכים ברמה
תחתונה יותר:
• אדם רעב לא יוכל להתרכז בעבודה, גם אם היא נחוצה לו לקיומו, וכן לא יטרח בחיפוש
בת-זוג לסיפוק צרכיו המיניים והרגשיים.
• אדם שאין לו ביטחון בקיומו היום יומי, לא יחשוב על הקמת מפעלים לעזרה לזולת.
• אדם שלא מסופק מינית לא יחשוב על הקמת "תנועת מחאה עממית" ובוודאי לא על
"מהפכה צבאית".
נסביר להם על פירמידת הצרכים ונחשוף אותה בפניהם:
רמה ראשונה - צרכים פיזיולוגיים
הצרכים הביולוגיים של האורגניזם, המאפשרים את קיומו )הומאוסטזה(, תופסים את
החשיבות העליונה. אלה מורכבים בעיקר מ: הצורך לנשום, הצורך לשתות ולאכול, הצורך
לסלק פסולת והפרשות, הצורך לישון, הצורך לוויסות טמפרטורת הגוף, הצורך להגנה
מפני התקפות מיקרוביות )היגיינה(.
רק לאחר מילוי הצרכים הביולוגיים מסוגל האדם למלא את הצרכים הנוספים.
רמה שנייה - צורך בביטחון
ברמה הזאת, האדם שואף להבין את העולם ולהפוך אותו למובן וצפוי. האדם מנסה עוד
מינקותו למצוא סדר בעולם, ועם התבגרותו הוא מאמץ לעצמו תפיסות עולם
ופילוסופיות חיים, שנועדו ליצור סדר בעולם. העדר סיפוק של צורך זה, יוצר חרדתיות,
ואף דיכאון.
השגת צורכי הביטחון עשויה להתבטא ביומיום למשל בהשגת יציבות תעסוקתית, ביתית,
משפחתית ועוד. היציבות בתחומי חיים שונים מאפשרת יכולת צפייה וניבוי מסוים של
העתיד להתרחש, ויצירת תחושת ביטחון.
מימוש עצמי:
מוסריות, יצירתיות,
ספונטניות, פתרון בעיות,
חוסר דעות קדומות וקבלת עובדות
כבוד והערכה:
הערכה עצמית, בטחון עצמי, הצלחה, כבוד
לאחרים, כבוד על ידי אחרים.
שייכות, זהות ואהבה:
חברות, משפחה, קרבה מינית.
בטחון בקיום הפיסי:
בטחון של: גוף, תעסוקתיות, משאבים, מוסריות, המשפחה,
בריאות, רכוש.
צרכים פיסיולוגיים בסיסיים:
חמצן, מזון, מים, יחסי מין, שינה, הומאוסטזה, הפרשת פסולת.
תנועת הנוער המכבי הצעיר
רמה שלישית - צורך השתייכות
צרכים חברתיים. צורך להיות מקובל, להיות חלק מקבוצה, לאהוב ולהיות נאהב. בשלב
הזה האדם לומד להכיר את עצמו ולגבש זהות עצמית. צורך זה בא לידי ביטוי רק כאשר
הצרכים הנמוכים יותר באים לידי ביטוי. חסכים בשלב זה יכולים להביא לבדידות, חרדה
חברתית ודיכאון. הצורך להשתייך לקבוצה אנושית, להיות מקובל, לאהוב ולהיות נאהב.
רמה רביעית - צורך בהערכה חברתית
צורך להרגיש מכובד על ידי אחרים, צורך לכבוד עצמי ולכבד אחרים. אלה יכולים למצוא
ביטוי דרך מעמד, הכרה חברתית, הערכה מצד הסביבה והכרה בעבודה. חסכים בשלב זה
יכולים להוביל לערך עצמי ירוד ותסביכי נחיתות.
רמה חמישית - צורך במימוש עצמי
הצורך של האדם להשתמש בכישורים הייחודיים לו כדי להגיע למימוש היכולת האישית
הטמונה בו. זוהי הרמה הגבוהה ביותר ועל פי מאסלו רבים אינם זוכים להגיע אליה.
עקרונות התיאוריה:
• השלבים בנוים בצורת פירמידה על מנת להמחיש את סדר השלבים, וגם על מנת
להמחיש כי אחוז האוכלוסייה המגיע לכל אחד מהשלבים הולך וקטן.
כלומר מספר האנשים הנמצאים בשלב הצרכים הפיזיים בעולם גדול מאלו הנמצאים
בשלב השייכות, למשל, ובהתאם לכך רק מעטים מאוד מגיעים לשלב האחרון.
• מניעי החסך משותפים לכל בני האדם, והם כרוכים בסיפוק החסר בעזרת מקורות
חיצוניים. מניעי הגדילה לעומת זאת, שונים מאדם לאדם, מכיוון שהם כרוכים בהגשמת
טבעו הייחודי של כל פרט. כדי לספקם האדם שואב מכוחותיו הפנימיים ואינו תלוי
במקורות חיצוניים.
• אם צורך מסוים אינו מסופק, לא תהיה אפשרות להתקדם בפירמידה ולפעול למימוש
צרכים גבוהים יותר.
• בשלבים שונים בחיים או בגלל אירועים חיצוניים יכולה להתרחש רגרסיה לאחד
השלבים המוקדמים יותר. דוגמה: אדם שאיבד בעקבות שיטפון את ביתו ואת כל רכושו,
יחזור לעיסוק בצרכיו הפיזיים.
• העקרון המהותי הוא, כי בהינתן תנאים שווים - כל בני האדם שואפים בצורה
אינסטינקטיבית להתקדם במעלה הפירמידה.

הערה למדריך

לאחר שחשפנו אותם לתיאוריה חשוב שנוודא כי הבינו אותה, למשל, נשאל האם אני יכולה להתרכז בבית הספר אם לא אכלתי או האם אני פנויה לחפש בן/בת זוג אם אני כל הזמן צריכה לחשוב איפה אני אגור מחר או האם אני אהיה פנויה לחלום על קריירה אם אני לא יודעת אם מחר תפרוץ מלחמה או לא.

4.

לאחר שחשפנו אותם לתיאוריה ווידאנו הבנה, נשאל: על אילו צרכים עונה החברות
בתנועת נוער?
)בעיקר על הצרכים של שייכות, כבוד והערכה, אבל הייחוד הוא שתנועת הנוער בעיקר
נותנת את הפלטפורמה למימוש עצמי(.

5.

נגיד להם ש"מכבי צעיר" בשיתוף עם "מכבי עולמי" מעוניינים לפתוח סניף חדש, אבל
יש להם תקציב רק לסניף אחד. מחלקים להם את הכרטיסיות עם המקומות
האופציונאליים, מבקשים מהם להקריא ובהתאם למה שלמדנו עם פירמידת הצרכים, היכן
הם חושבים שכדאי לפתוח סניף.

הערה למדריך

המקומות המתוארים בכוונה מאתגרים ומבוססים על פירמית הצרכים. חשוב לאתגר אותם בדיון ועם זאת להכווין אותם לזה שיבחרו )בהתאם לפירמידת הצרכים( במקום יותר מבוסס ורגוע, ככל הנראה מנטה ריי.

דיון

• מדוע בחרתם לפתוח סניף דווקא במקום הזה?
• למה במקום זה מתקיימים התנאים האופטימאליים )הטובים ביותר( לפתיחת סניף?
)כח הצרכים הפיזיולוגים וצרכי הביטחון מתקיימים, יש להם תחושת שייכות והם זוכים
לכבוד והערכה ולכן פתיחה של סניף, המאפשר מימוש עצמי לנוער, משמע- לעלות
בפירמידה, הסיכוי שיצליח שם הוא הכי גבוה(
• נשאל אותם האם הם יכולים לחשוב על מקרה שבו דווקא קרה מקרה הפוך, שהיתה
הצלחה לתנועת הנוער דווקא במקום שבו לא התקיימו התנאים הבסיסיים? )כן- בשואה(

6.

נספר להם שדווקא בתקופת השואה, בזמן שליהודים היה מחסור פיזי וביטחוני רב, זו
היתה נקודה של פריחה בפעילותן של תנועות הנוער. נחלק ונקרא יחד את הקטע הבא
מתוך אתר יד ושם:
בתחילת הכיבוש ראו הגרמנים בהגירת היהודים דרך רצויה לסילוקם מהרייך. התנועות
פעלו באין מפריע ומבלי לנקוט באמצעי זהירות. ביולי 1940 נאסרה הפעילות של כול
הארגונים הציוניים, ונאסר על ילדים יהודים ללמוד בבתי-הספר. ההוראה ירדה למחתרת
והמחנכים ומדריכי התנועות גוייסו לכך. הפעולה היתה כלל ארצית ואורגנה בידי הקהילה
היהודית בפראג. סגן המנהל שלה היה איש 'החלוץ', יעקב אדלשטיין.
בסתיו 1941 בחרו הגרמנים בעיירה טרזיינשטט למקום ריכוזם של היהודים.
אדלשטיין קיבל עליו לעמוד בראש הפרוייקט להעברת יהודים לטרזיינשטט.
כדי להפוך עד כמה שאפשר את ההגליה לגטו לברכה של הכנה לארץ-ישראל, מסר
אדלשטיין את הטיפול בילדים ובנוער ואת ענייני העבודה לידיהם של אנשי 'החלוץ'.
תנועת הנוער המכבי הצעיר
לראש שירותי העבודה מונה אריך אסטרייכר, איש 'תכלת-לבן' וכול עוזריו נבחרו מקרב
בוגרי תנועות הנוער. הם ביקשו להקנות לעבודה אופי של הכנה ותועלת לקראת חייהם
הצפויים בארץ. לפי אותם עקרונות התנהלה הפעולה בקרב הילדים ובני הנוער הצעירים.
בראש המחלקה לנוער עמד אגון רדליך איש 'מכבי הצעיר'. המחלקה טיפלה בכול הילדים
והצעירים בני 17-4 .הופעלו שלושה גני-ילדים, אחד מהם גן עברי. ב'מעונות חניכים' גרו
במרוכז הנערים בני יותר מ-17 .פעלו גם מוסדות מיוחדים, כגון מעון לילדים מפגרים או
מעון לילדים מחלימים. העבודה החינוכית האינטנסיבית ביותר נעשתה ב'בתי הילדים',
פנימיות שבהן חיו הילדים עם מחנכיהם וקיבלו את כול השירותים מטיפול רפואי עד
תיקון בגדים. שם התקיימו לימודים סדירים בהסוואה של עיסוקים שהגרמנים לא אסרו,
כגון ציור, שירה והתעמלות. כ-400 חניכים חיו בכל אחד משלושת בתי-הילדים הגדולים.
המשלוחים התכופים מטרזיינשטט והחרדה להיכלל בהם, תנאי המצוקה והמוסר הכפול,
הקשו על כול עבודה חינוכית. אף-על-פי-כן עשו תנועות הנוער ככול יכולתן כדי ליצור
משקל שכנגד.
הפעילות המאורגנת של החלוצים הבוגרים התבטאה בפעילויות תרבות, אך בראש
וראשונה בעזרה הדדית, כגון חלוקת מזון לנצרכים. מחסן המצרכים קיבל גם משלוחי מזון
מפראג. לימוד השפה העברית היה חובה, אך מעטים בלבד ענדו בסוף ה'שבוע העברי' את
האות 'ע' של דוברי עברית.
מתוך אתר 'יד ושם'

דיון

• מדוע לדעתכם הייתה פריחה של פעילות תנועות הנוער דווקא בתקופה זו?
• מה תנועות הנוער ניסו לייצר?
• מדוע ישנה חשיבות בפעילות תנועות הנוער דווקא בזמנים ובמקומות קשים?
• האם גם כיום אנחנו פועלים במקומות הקשים או הולכים ישר למקומות הקלים?
• מדוע חשוב שנייצר תחושת שייכות, הערכה ואמונה במימוש עצמי דווקא אצל מי שאין לו?

סיכום

תנועות הנוער פעלו רבות במהלך השואה כדי לשמור על צלם אנוש.
דווקא בפעולות רבות שעשו כמו חינוך, תרבות והכנה להגשמה הם עזרו לאנשים לשמור
על תקווה ובכך לשמור על ערכי אנושיות, עזרה הדדית, לעזור בפעולות הצלה וליזום מרד
נגד הנאצים בגטאות.