מערך פתיחת שנה

הערה למדריך

הפעולה הזאת, במיוחד דורשת המון הסברה וידע מצד המדריך. הקדש את הזמן הדרוש ללמידה והכנה!

מתודה 1 - זכרון אנושי

בתחילת הפעולה נכתוב לכל חניך על כל יד מאפיין מתוך הרשימה למטה.
כל החניכים יעמדו במעגל כאשר המאפיינים לא גלויים לעין )היד הפוכה(.
נבחר חניך מתנדב שיעמוד במרכז המעגל וכל פעם שהוא נותן כיף לאחד הילדים הוא
חושף את המאפיין. המטרה של החניך הוא למצוא שני מאפיינים שיש בניהם מתח כלשהו
)למצוא זוגות(. ברגע שהחניך מצא זוג החניכים שהידיים שלהם היו חלק מהזוג מעביר
את היד אל מאחורי הגב
המאפיינים:
גר בתל אביב – גר בהתנחלות
מצביע מר"צ – מצביע "הבית היהודי"
בעל תואר שני - לא סיים 12 שנות לימוד
חילוני – חרדי
אשכנזי – מרוקאי
עולה חדש מאתיופיה – דור עשירי בארץ
לא מצביע בבחירות - אקטיביסט פוליטי
עובד במפעל טכסטיל - מנהל חברת הייטק מצליחה
משתמט - חייל קרבי
פלסטיני – יהודי
הומוסקסואל - סטרייט

מתודה 2 - מהו שסע?

ברחבי החדר/אזור הפעולה נפזר דפים עם הגדרות לשסעים שונים הקיימים בחברה
הישראלית )ללא שם השסע(
1 .בין הרוב היהודי למיעוט הערבי )שסע על רקע לאומי(
2 .בין יהודים דתיים לבין יהודים לא דתיים )שסע על רקע דתי(
3 .בין אשכנזים יוצאי אירופה ואמריקה לבין מזרחים יוצאי צפון אפריקה ואסיה
)שסע על רקע עדתי(
4 .בין ימין לשמאל בנושאי חוץ ובטחון ובנושאים כלכליים
)שסע על רקע אידיאולוגי פוליטי(
5 .בין עשירים לעניים, משכילים למשכילים פחות, תושבי המרכז והפריפריה
)שסע על רקע חברתי כלכלי(.
החניכים, בזוגות שנוצרו במתודה הקודמת, יצטרכו להסתובב בין ההגדרות השונות
מהמתודה הקודמת ולבחור את ההגדרה שהכי מתאימה לזוגות הניגודיים שלהם.

דיון

• למה בחרתם בהגדרה הזו?
• איך הזוגות קשורים, לדעתכם, להגדרה הזו?
• האם ישנן כמה הגדרות שקשורות לזוג שלכם?
נחזור לקבוצה ונחשוף בפני החניכים את ההגדרה למונח "שסע" (מומלץ לכתוב על
בריסטול ולהניח במרכז החדר/לתלות)-לאחר מכן נחשוף בפניהם את החיבור בין סוג השסע להגדרה שלו.

מתודה 3 - פלונטר ישראלי

נוסיף לחניכים עוד אפיונים, הפעם על כפות הרגליים. על הרצפה נדביק לפני הפעולה
כתבות אקטואליות מתוך עיתונים המציגים סכסוכים. נשחק פלונטר כאשר לכל חניך
בתורו נגיד איזה איבר )יד ימין/רגל שמאל( הם צריכים למקם. החניך צריך להתאים בין
האיפיון שכתוב לו בין הכתבות שעל הרצפה כך שייווצר 'פלונטר'. לאחר מכן, בסיום
המשחק, נדבר עם החניכים בקצרה על המשמעות המטאפורית של המתודה - איך
שהסכסוכים מתערבבים ביחד ונקשרים אחד לשני ליצירת "ארץ ישראל".
שים לב, יש להכין מראש את הכתבות על הרצפה.
האפיונים- ראה במתודה 1.

ציוד:

מתודה 4 - השסע ואני

נחלק את החניכים ל-5 קבוצות קטנות או לזוגות.
כל קבוצה תקבל שסע אחד מהשסעים עליהם דיברנו במתודה מס' 2( הפעם עם שמותיהם(,
החניכים יצטרכו לקרוא את המאפיינים של כל שסע ולאחר מכן, יצטרכו כל חמשת
הקבוצות לקבל החלטה על ידי שכנוע אחד של השני ו"לדרג" את השסעים השונים מהכי
נפוץ, מורגש, בולט בשכונה שלנו / בחיי המדינה לבין זה שפחות מדובר/מורגש לדעתם.

דיון:

• מה הביא אתכם לדירוג הזה?
• האם הייתה הסכמה או שהייתם חלוקים בדעותיכם?
• האם הניסיון לשכנע אחד את השני מתכתב עם אחד השסעים עליהם קראתם?
• למה שסע כזה או אחר דורג במקום הנמוך יותר?

שסע על רקע לאומי
לאחר מלחמת העצמאות, הערבים שנשארו בגבולות מדינת ישראל קיבלו אזרחות
ישראלית והם מחויבים למדינה ולחוקיה.
אולם, קיים מתח בין זהותם האזרחית הישראלית לבין זהותם הלאומית והזדהותם
התרבותית והדתית עם גורלם של אחיהם הפלסטינים.
תמיכה זו של ערביי ישראל באחיהם הגרים בשטחים גורמים לכך שחלק מהציבור היהודי
במדינת ישראל חושב שערביי ישראל אינם נאמנים למדינה וכי נאמנותם לאחיהם
בשטחים קודמת לנאמנותם למדינה.
בנוסף, בישראל ישנם חוקים המאפיינים את ישראל כמדינה יהודית, היוצרים רגשות
אפליה בקרב אזרחי המדינה הערבים : )1 )חוק השבות, )2 )חוק שירות הביטחון, )3 )חוק
מעמד הסוכנות היהודית.
שסע על רקע דתי
השסע הדתי-חילוני הוא מעין קו גבול המפריד בין קבוצות שונות בחברה היהודית
בישראל, קבוצות שמתח שורר ביניהן בשל השוני ביחסן לדת: דתית, מסורתית וחילונית.
בכל אחת מהקבוצות ניתן למצוא תתי קבוצות והבדלים בהתייחסות לנושאים שונים
)כמו הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, פתיחת חנויות ומרכזי קניות בשבת ובחגים, כשרות
במסעדות ובסופרים ועוד(.
שסע על רקע עדתי
השסע העדתי, המכונה גם "השד העדתי", משמש כינוי לפערים בין יהודים שמוצאם
בעיקר מצפון אפריקה, תימן ואסיה לבין לבין יהודים שמוצאם הוא בעיקר ממרכז, מזרח
וצפון אירופה. הפערים באים לידי ביטוי בתחומי החינוך, התעסוקה, הכלכלה, החברה
והפוליטיקה. פערים אלו מלווים בתחושת הקיפוח של רבים ממדינות צפון אפריקה
וארצות המזרח התיכון, על רגע פערים סוציו-אקונומיים ומציאות של יחס עדתי מפלה
שהתקיימו כבר בתקופת היישוב הישן ואף בדפוסי הקליטה לאחר קום המדינה. גם בימינו
מורגש השסע העדתי בקהילות השונות בתחום החינוך, הכלכלה והפוליטיקה והן בתחום
החברתי.
תנועת הנוער המכבי הצעיר
שסע על רקע אידיאולוגי פוליטי
ערכי היסוד של הציונות והדמוקרטיה הם ערכים משותפים לכלל הזרמים הפוליטיים
במדינת ישראל )ימין, שמאל ומרכז(.
הימין דוגל בלאומיות יהודית ומאוחד בעיקרון שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת העם
היהודי.
השמאל נוטה לליברליזם בנושא חברה, דת ומדינה, תומך בהפרדת הדת והמדינה ובחופש
מדת. בעד שוויון זכויות לבני מיעוטים.
הזרם המרכזי כשמו הוא, נמצא בתווך שבין שני הקצוות ומנסה לגשר על הפערים
שביניהם.
ההשתייכות לזרם זה או אחר יוצרת מתיחות בין אזרחי מדינת ישראל, עקב הדעות
החלוקות והנטייה לאי הסכמה בין שני הצדדים.
שסע על רקע חברתי כלכלי
העשור האחרון על תמורותיו הרבות נרשם בישראל בסימן החמרה של העוני ואי השוויון
ודבר זה מוסכם על הכלל- בעשור זה נוספו 900,571 עניים למעגל העוני.
החל מאמצע שנות ה-80 שיעור התמיכה הממשלתית בנזקקים החל לרדת בהדרגה,
תהליך זה הגיע לשיאו בקיצוץ הגדול בקצבאות בשנים 2002 ו- 2004.
התוצאה היא שקיום מדינת ישראל מתאפיינת באחד משיעורי התמיכה הממשלתית
לנזקקים הנמוך ביותר בעולם המערבי, בהשוואה להכנסה הלאומית.
סיכום
נחלק את החניכים לשתי קבוצות. כל קבוצה תקבל חתיכות פאזל ונבקש מהם להרכיב את
הפאזל בתחרות- הקבוצה הראשונה שמסיימת להרכיב היא המנצחת.
מה שהחניכים לא יודעים זה שכל חלקי הפאזל )של שתי הקבוצות יחד( מרכיבים קטע
אחד המדבר על מאפייני החברה הישראלית.

הערה למדריך

עליכם לא להכווין את החניכים או לרמוז להם שעליהם "להסתכל החוצה" מתוך הקבוצה הסגורה שלהם ולהבין שרק שיתוף פעולה בין שתי הקבוצות הוא זה שיביא להצלחה של המשימה. החברה הישראלית הינה חברה הטרוגנית כלומר חברה מגוונת מאד המורכבת מקבוצות שונות זו מזו מבחינת השתייכותן הלאומית, דתית, עדתית, מעמדית ופוליטית, חברה שיש בה שילוב של גלי עליה שונים מארצות שונות בתקופות שונות. עוד לפני קום המדינה היו מחלוקות וחיכוכים בתוך החברה ובתוך הקבוצות השונות על רקע לאומי דתי עדתי או פוליטי. לאחר קום המדינה ניסתה ההנהגה הישראלית לעצב דמות יהודית ישראלית חדשה "הצבר" – יהודי ישראלי ללא סימני הגלות וללא המאפיינים הישנים. זוהי גישת כור ההיתוך )עיצוב מחדש(: גישה זו דוגלת באומה אחת, תרבות אחת, שפה אחת, ונאמנות אחת. על פי תפיסה זו יש ליצור דמות של ישראלי חדש ללא סימני גלות ותוך טשטוש סימני הייחוד של הקבוצות השונות על ידי הנחלת המורשת של הישוב: ציונות חלוצית אוהבת הארץ במערכת החינוך ובשירות המשותף בצה"ל. תנועת הנוער המכבי הצעיר גישת כור ההיתוך נכשלה. היום המדינה מכירה בזכות הקבוצות השונות לשמור על ייחודן. את רעיון כור ההיתוך החליף רעיון הפלורליזם והרב תרבותיות, כלומר ההבנה שהחברה מגוונת מפוצלת שהחברה הישראלית היא חברה רבת שסעים.

לסיכום:

נגיד לחניכים שאם נמשיך להתמקד בדעותינו האישיות ולא "נרים את הראש" וננסה
לשמוע את הצד האחר, לא נצליח להביא לאחדות בין אזרחי המדינה והשסעים השונים
רק יתעמקו עם הזמן.