מערך פתיחת שנה

מתודה 1 - משחק פתיחה – העברה וקבלת מסרים בעזרת כדור

נעמוד במעגל. על כל משתתף למסור את הכדור למשתתף אחר תוך כדי מסר אישי
)לדוגמא: "אחלה תסרוקת"/"צהריים טובים"...( על המדריך למדוד זמנים ולומר לחניכים
כמה זמן לקח להם סבב המסרים. בתום הסבב הראשון נשאל: האם אתם חושבים שניתן
לעשות את זה יותר מהר? החניכים כמובן יגידו כן בהתלהבות! יש לקיים את אותו סבב,
להעביר את הכדור לאותו חניך ולומר לו בדיוק את אותו מסר שאמרנו קודם, רק בזמן
מהיר יותר. נבצע את המשחק מספר פעמים ובכל פעם נדרבן את החניכים להגביר את
הקצב. ייתכן והכדור ייפול בדרך, אך הסטופר לא יעצור.
בסיום המשחק נסכם:
1 .הכדור הוא כמו מסר שאותו אנחנו רוצים להעביר, לכל מסר יש מי שמוסר ומי שתופס.
מי אחרי לכך שהמסר המועבר יגיע ליעדו? מי שמוסר או מי שתופס? )שניהם! כאשר
מתקיימת תקשורת בין בני אדם, האחריות היא על שני הצדדים(.
2 .מה קרה למסרים שהעברנו לחברים כאשר היה לחץ זמן? ייתכן ושכחנו את המסר
שרצינו להעביר כאשר רצינו לעבוד מהר יותר. האם אתם יכולים לתת דוגמאות מחיי
היום יום שבהם קורים דברים דומים?
3 .מה קרה כאשר נפל הכדור? האם צעקתם על מישהו?

ציוד:

מתודה 2 - התנגשות קיצונית

מראים לחניכים את הסרטון "החממה 3 :סופי יוצאת על איימי" )כך מחפשים ביוטיוב,
סרטון של דקה אחת(. בסרטון רואים את סופי צועקת על איימי ומשתמשת בשפה קשה
וקטלנית ולא מאפשרת שיחה נורמלית ובריאה

דיון:

• מה דעתכם על ההתרחשות בסרטון?
• מה עוררה בכם הדרך שבה סופי בחרה להעביר את המסר שלה לאיימי?
• אם אתם הייתם במקומה של איימי, איך הייתם מקבלים את המסר?
• ואם סופי הייתה מדברת בצורה חיובית, איך זה היה מעביר את המסר לאיימי?

מתודה 3 – סיטואציות

בוחרים 3 נציגים מהקבוצה. שני חניכים מציגים הצגה וחניך אחד יושב עם אוזניות ושומע
שיר בקולי קולות כך שהוא לא שומע את המתרחש בחדר.
מבין שני המציגים, מציג אחד מראה את הסיטואציה והנציג השני מראה את התגובה של
הצד הנפגע לסיטואציה.
הסיטואציות להצגה הן )כל סיטואציה מתחלפת השלישייה(:
1 .חבר שלי העלה תמונה מכוערת שלי לפייסבוק בכוונה. איך אני מגיב?
2 .ראיתי את חבר שלי עוזר לזקנה לעבור את הכביש. איך אני מגיב?
3 .לאחר משחק כדורגל בשכונה (הפסדנו) חבר הציע לי "להיכנס" בקבוצה היריבה כי
לטענתו, הם רימו כל המשחק. איך אני מגיב?
4 .חבר שלי קיבל תעודת הצטיינות בבית הספר בסוף שנה במעמד של טקס מרגש.
איך אני מגיב?

מתודה 4 - מעגל פרגונים

נושיב את החניכים במעגל כשהפנים שלהם פונות החוצה מהמעגל. נבקש מהם לעצום
את העיניים, לשמור על שקט... להירגע.

הערה למדריך

אמור בקול רגוע )הרגשה של דמיון מודרך, אווירה אינטימית...(: חשבו על חברי הקבוצה שלכם. אתם כבר מכירים אותם היטב. אתם מכירים את החוזקות שלהם, במה כל אחד הכי טוב, ואתם מכירים גם את הקשיים שלהם. עכשיו, נסו לחשוב על חבר קבוצה אחד, שיש לו תכונה מעוררת הערצה. חשבו על משהו אחד ספציפי שהייתם רוצים לפרגן עליו למישהו מיושבי המעגל. קחו לכם דקה... (שתיקה... לאחר כמה שניות אפשר לומר): ועכשיו, בצורה חופשית, כל אחד יכול לומר: "אני רוצה לפרגן ל*** על כך ש ***" כל אחד יכול לפרגן בזמן שלו, לכל מי שיבחר ועל כל מה שירצה. מי שרוצה להתחיל מוזמן.

בסוף מעגל הפרגונים נסכם:

• מהו הכח של פרגון, מה זה עשה לכם לשמוע את הדברים החיוביים האלה?
• מה למדתם על עצמכם בפעולה הזאת?
• איזה מסר יותר נעים לשמוע – זה שעובר בצעקות )כמו כשנפל הכדור בתחילת הפעולה(
או זה שהועבר כרגע?
• עם מה אתם יוצאים היום מהפעולה הזאת?