מה יקבלו החניכים בפעולה?
חיבור רגשי לסיפור מהשואה.
מסרים מרכזיים
לכל אדם יש חפצים היקרים לו ומהווים עולם ומלואו עבורו. אחת הדרכים בהם שמרו
היהודים הנרדפים בשואה על ערכיהם, מסורתם וזכרונותיהם היא בעזרת שמירת חפצים
בצורה סודית הרחוקה מעיניהם של הצורר הנאצי.
מהלך הפעולה
המגירה השלישית של סבא: הצגת פתיחה.
כחלק מהפעולה אנו רוצים לחשוף את החניכים לסיפור "המגירה השלישית של סבא".
בוגר המחופש לסבא מגיע אל הפעולה, ואחד המדריכים משחק את הנכד שלו.
הם מתחילים לדקלם מעין הצגה קצרצרה שהולכת כך:
המדריך המשחק את הנכד מספר:
"מכל החדרים בבית של סבתא וסבא אני הכי אוהב את חדר העבודה של סבא, עם שולחן
כתיבה, הפסנתר ושאר הדברים. בשולחן יש שלוש מגירות. במגירה הראשונה נמצאים כלי
הכתיבה של סבא וגם קופסת הצבעים שלי. במגירה השניה יש כל מיני חפצים מיוחדים
וצעצועים מהילדות של סבא, עשויים מעץ וממתכת. הצעצועים האלה חיכו לסבא הרבה
שנים אצל השכנים הזקנים שהיו להם בגרמניה כשהוא היה ילד. כשגירשו את סבא מהבית
שלו בגרמניה בגלל המלחמה, לקחו אליהם השכנים את ארגז הצעצועים ושמרו אותו
בשבילו, עד שתיגמר המלחמה. המגירה השלישית תמיד נעולה ואסור לפתוח אותה".
סבא אמר:
"כשהייתי ילד, הייתה בגרמניה תקופה רעה. הנאצים עלו לשלטון, וגרשו אותנו, את
היהודים, מהבתים שלנו. העבירו אותנו לגור בגטו, מאחורי גדר גבוהה, בבתים ישנים
וצפופים. היינו חייבים לענוד על הבגדים את הטלאי הצהוב הזה, שהיה סימן שאנחנו,
היהודים, נחותים, ושאסור לנו לצאת מהגטו".
אמר הנכד:
"סבא, אני לא מבין... גרשו אותך מהבית שלך בגרמניה, איפה שהיו כל הצעצועים?"
סבא אמר:
"כן אורי, וכשגרשו אותנו מהבית, לא לקחנו את הצעצועים. לא הרשו לנו".
)המדריך שמשחק את הסבא מוציא את המגרה של סבא ובה מוציא את הדברים אחד
אחד(. "הבובה הזאת היתה של אחותי היפה אנה. בגטו, לא היו לנו צעצועים, אז אמא
תפרה לה אותה מסמרטוטים. אנה כל כך אהבה את הבובה הזאת, היא לקחה אותה איתה
לכל מקום. אלה, תלושים של אוכל מהגטו.
תנועת הנוער המכבי הצעיר
תמורת התלושים חילקו לנו שם מנות קטנות של אוכל, לחם ותפוחי אדמה בדרך כלל.
היינו רעבים, רעבים מאוד. כל הזמן היו שם הרבה ילדים בגילי, חולים וחלשים, מהרעב..."
באותו הרגע המדריך שמשחק את הסבא מעביר לחניכים בעצם את המגירה שלו.
)בה יש את כל הדברים שנדון בהם במתודה הקרובה(
המדריך מושיב את החניכים במעגל, ומתחיל להוציא לפי סדר את החפצים מהמגירה,
)טלאי, בובת סמרטוטים, תמונות של ילדים מהשואה( ושואל:
• איך קוראים לחפץ הזה?
• האם אתם יודעים מה זה?
• מה אתם מרגישים כלפיו/חושבים עליו?
חפצים יקרי ערך: שיתוף
המדריך נדרש לספר לחניכים על חפץ-שניים מביתו, שיקרים לו וחשובים לו, ולהסביר
להם למה. לאחר מכן כל חניך מקבל בלון, ונדרש לכתוב על פתק את החפץ מהבית שהכי
יקר ללבו, להכניס לבלון, לנפח ולקשור. לאחר מכן נדון:
דיון:
• מישהו רוצה לשתף למה הוא בחר בחפץ מסויים זה?
• למה החפץ חשוב לכם?
• למה לדעתם יש חפץ מסויים שיקר לי, אבל לא בהכרח יהיה יקר לחבר שלי?
רגשות מהשואה
על הרצפה נפזר 5 כופתים במעגל, ובתוך כל מעגל יהיה כתוב על דף רגש אחר: כעס, עצב,
חוסר הבנה, רחמים, פחד. נבקש מהחניכים לעמוד ליד הפתק של הרגש שהם מרגישים
כשהם שומעים את המילים הבאות לפי סדר: שואה, גטו, טלאי צהוב, גרמניה, היטלר.
מגירת הסודות שלי
כל חניך מקבל מהמדריכים קופסת גפרורים ריקה, ובצד יש חומרי קישוט. )נצנצים, דבק,
טושים, בריסטולים, והכי חשוב פונפונים!( כל חניך הולך להכין לעצמו מגירה אישית
פרטית משל עצמו. )כמובן שהפונפון יהיה הידית של המגירה(, ולאחר שכל אחד קישט
את המגירה שלו הכי יפה וכתב את השם שלו, כל אחד יכתוב על פתק קטן סוד אחד שלו
שהוא סודי וחשוב בשבילו, יכניס למגירה שלו, וישמור עליה.
מכתב מסבא
החניכים מקבלים דפים ומתבקשים לכתוב מכתב אישי לסבא של אורי, כשהיה ילד בשואה.
דיון
- איך היה לכם בפעולה?
- מה הייתם רוצים שיהיה בפעולות?
- איזה דברים אתם אוהבים לעשות?
- האם אתם מתרגשים לקראת השנה?
- מה שמעתם על המכבי הצעיר?
- מה אתם חושבים שהולך לקרות במהלך השנה?
